מומחים לתרפיה באמצעות אקסטזי התכנסו בישראל כדי לדון בניסוי חדשני • 19/11/2002
עצוב, אבל 54 שנים ושבע מלחמות הפכו את ישראל למדינה שממגנטת אליה את חוקרי הסינדרום הפוסט טראומטי (PTSD), בגלל ריבוי נפגעי הלם-הקרב שחיים בקרבנו. על הרקע הזה התכנסו ביום חמישי האחרון בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב כמה מהחוקרים המובילים בעולם בתחום התרפיה הנפשית בעזרת אקסטזי, והציגו בפני אנשי משרד הבריאות נתונים על הסם, על שיטות הטיפול ועל תוצאותיהן האפשריות. המטרה הסופית: לבדוק את יעילותו של הטיפול על נפגעי הלם קרב ישראלים.
לפני כחצי שנה דווח בתקשורת על המחקר של ד"ר חוזה קרלוס בואוזו ממדריד, האיש הראשון בעולם שקיבל אישור ממשלתי לבדוק את יעילותו של האקסטזי בתרפיה לקורבנות אונס. ההרצאה של בואוזו בכנס היתה מרתקת אבל עצובה. הוא תיאר בפרוטרוט את תוכנית המחקר, אך הוסיף שברגע שהנושא פורסם בתקשורת נוצר לחץ פוליטי על משרד הבריאות הספרדי, והניסוי הופסק באמצע. בואוזו הדגיש שמסיבה זו, לתוצאות המבטיחות שהשיג כבר בשלבים הראשונים של הטיפול אין תוקף מדעי.
לאנשים שלקחו MDMA אין צורך להסביר מדוע יש חוקרים הסבורים שתרפיה בעזרת הסם עשויה להיות יעילה. לטובת אלה שלא התנסו בחוויה כדאי להסביר שהפתיחות, הרוגע ותחושות הביטחון שהוא מעורר יכולות לסייע לקורבן להעלות בזמן הטיפול חוויות מודחקות מהאירוע הטראומטי, באווירה מוגנת ובטוחה.
בואוזו הזכיר, למשל, מטופלת שלו שנאנסה ולא הצליחה לחזור ולקיים יחסי מין עם בעלה במשך שנים אחרי האירוע. לדבריו, הטיפול עזר לה להתגבר על חששותיה מאינטימיות, והיא חזרה לשכב עם בעלה שלושה חודשים אחריו.
הרוח החיה שמאחורי הכנס היה ד"ר ריק דובלין, מנהל האגודה הבין תחומית ללימודים פסיכדליים (MAPS), יהודי חם ואיש חמוד בצורה יוצאת מהכלל. MAPS, שפעילותו ממומנת על ידי המולטי מיליונר ג'ורג' סורוס, יוזם מחקרים על שימושים רפואיים ופסיכולוגיים של סמים לא חוקיים כמו מריחואנה, אקסטזי ואל.אס.די. הארגון מימן את הניסוי של בואוזו במדריד, ויממן ניסוי דומה שייערך בקרוב באוניברסיטת דרום קרוליינה.
דובלין הקדיש חלק גדול מהרצאתו להטלת ספק באמינותם של מחקרים שהוציאו שם רע לסם. הוא הראה כיצד חוקרים כמו ד"ר אלן לשנר (ששימש בעבר כראש NIDA, המועצה הלאומית למניעת שימוש לרעה בסמים) וד"ר ג'ורג' ריקרטה (Ricaurte) מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, שמחקריהם על אקסטזי הניבו כותרות עיתונאיות כמו "נטילה חד פעמית של אקסטזי עלולה לגרום לתסמונות של פרקינסון" ו"אקסטזי מחורר את רקמת המוח", משתמשים בשיטות צביעה מגמתיות של חתכי מוח, כדי שייראה כביכול שהמוח אכן "מחורר".
הוא טען שקופי הניסוי של לשנר וריקרטה קיבלו כמויות קטלניות של סמים, שאינן דומות לכמויות שבני אדם לוקחים בדרך כלל (עד פי 45 מהכמות הנחשבת לסבירה), וכי מספר קולטני הסרוטונין והדופאמין במוח שלהם נמדד בדיוק בנקודת השפל שמתרחשת אחרי שפגה השפעתו של הסם. לדבריו, לו היו החוקרים מודדים רמות אלה מאוחר יותר, הם היו נאלצים לגלות לציבור שהן מתאזנות באופן טבעי כעבור זמן מה.
בניסוי האחרון של ריקרטה, שתוצאותיו פורסמו במגזין המדעי "סיינס" בסוף אוקטובר, נתנו לעשרה קופים שלוש מנות בהזרקה במשך שש שעות. תוכנית זאת היתה אמורה לחקות את דפוסי נטילת האקסטזי של אנשים במסיבות. שניים מהקופים מתו מהתקף לב ולא הגיעו למנה השלישית, ושניים נוספים היו במצב כה גרוע שהוחלט לא לתת להם עוד מנה. דובלין אומר שהקופים קיבלו כמות השווה לעשר טבליות בשש שעות, הרבה יותר מהמקובל אצל בני אדם, וכי במציאות, נתוני התמותה מאקסטזי הם אפסיים, ובוודאי שאינם מתקרבים ל-20 אחוז, כמו אצל קופים בניסוי.
פרט מעניין שעליו עלו עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" וה"וושיגטון פוסט" הוא שד"ר לשנר מכהן כיום כמנהל האגודה האמריקאית למדעים מתקדמים - המו"ל של מגזין "סיינס". לשנר אמר שהוא תומך בעבודתו של ריקרטה, אך אין לו שום קשר להחלטה לפרסם את המחקר (אבל אתם, כמובן, רשאים לפקפק). מתנגדי המחקרים של הצמד הזה טוענים כי עיתוי הפרסום של "מחקר הפרקינסון" אינו מקרי.
בימים אלה מתקיים בקונגרס דיון בשאלה האם לנהוג במארגני מסיבות שבשטחן נמכר אקסטזי כמו שנוהגים בבעלי בתים שבהם מוכרים קראק (כלומר, להחרים את רכושם ולהטיל עליהם סנקציות שונות). ריקרטה ולשנר מכחישים, אבל בשם ההגינות המדעית, ריקרטה סירב להצהיר כי שימוש חד פעמי באקסטה עלול לגרום לפרקינסון.
מרצה נוסף בכנס היה ד"ר פיטר כהן, שדיבר בעיקר על הפוליטיקה של האקסטזי. לכהן, העומד בראש המרכז לחקר סמים של אוניברסיטת אמסטרדם (CEDRO), היה מסר פשוט: בלי שום קשר למדיניות הסמים של מדינה זו או אחרת, כל ממשלה יכולה למזער את הנזק מסמים. איך עושים את זה? בהולנד, למשל, יש מעבדות ממשלתיות שבודקות את תכולתן של גלולות אקסטזי ומפרסמות אזהרה לציבור אם נודע להן על משלוח בעייתי של גלולות שהגיע לשוק. במקרים רבים, אמר כהן, יצרני האקסטזי עצמם מוסרים את הגלולות לבדיקה, ולעתים מצליחים אנשי המעבדות לשכנע אותם לעצור הפצה של משלוח מסוים.
כהן הסביר כי האקסטזי הוצא אל מחוץ לחוק בהולנד בגלל לחצים של האנגלים, שטענו כי ארצם מוצפת בגלולות שמקורן באמסטרדם, ובגלל שהולנד חתומה על עצומות בינלאומיות שחייבו אותה להכריז על החומר כבלתי חוקי.
הממשלה, בכל אופן, לא התנערה מאחריותה לבריאות הציבור והנהיגה חלוקת מים בחינם במסיבות (מי שלא מסכים לא מקבל רשיון למסיבה), וקבעה את תנאי האיוורור והצפיפות הנדרשים.
את משרד הבריאות הישראלי ייצג ד"ר חורחה גלזר, ראש מחלקת ההתמכרויות, שהפתיע בגישה קצת שונה מזו שהוא נוהג להציג בתקשורת בדרך כלל. גלזר הסביר שבכל הנוגע לניסויים בסמים לא חוקיים המחלקה שלו נמצאת בדילמה: מצד אחד, טיפולים מהסוג שמציעים דובלין ועמיתיו עשויים להתגלות כיעילים, מצד שני, המשרד מופקד על בריאות הציבור ועליו להימנע מצעדים שיפגעו בה. "אנחנו לא כל כל כך מרובעים כמו שחושבים עלינו", אמר גלזר והציג שיקופיות משעשעות להוכחת טענתו (למשל: ראשי התיבות שלו ל-MDMA: Many Different Multiple Atitudes).
נוכחים נוספים בכנס היו אירית פרנקל, אמא של נטע, שמתה לפני כשנה מהרעלת מים בעקבות נטילת אקסטזי, המדענית הראשית של הרשות למלחמה בסמים רחל בר-המבורגר, בועז וכטל מ"עלה ירוק", מנהלי מחלקות פסיכיאטריות, מטפלים בנפגעי סמים ועוד.
שלח/י לחבר/ה • עוד אקסטזי • עוד מומלצים • עוד ישראל • עוד מומחים • עוד מחקר • [הביתה]