הסמים הכי חזקים אינם חזקים יותר מאיתנו. ראיון עם פרופ' פיטר כהן • 16/03/2004
חודש לפני פרישתו לגמלאות מהמרכז לחקר סמים באוניברסיטת אמסטרדם, פרופ' פיטר כהן קורא תיגר על הדרך שבה אנו תופסים את נושא השימוש הכבד בסמים, ומטיל ספק בעצם תקפותו של המושג "התמכרות". כהן, המבקר בימים אלה בארץ, משאיר מאחוריו את אלה שמוכנים סוף סוף לראות בהתמכרות מחלה של המוח, וטוען כי נסיבות הולדתו של המושג הזה רחוקות מלהיות מדעיות.
"כשמדובר בסמים ואלכוהול", אומר כהן, "החומר נתפס כאחראי להתנהגות של המשתמש. גישה זו נולדה באמצע המאה ה-18, כשהאנושות החלה להתייחס אל האלכוהול כאל כוח-רשע חדש. ברגע שהמשקה השתלט על אדם, התנהגותו דמתה לזאת של אדם הנשלט על ידי השטן. האלכוהול יכול לגזול את כל כוחותיו של הקורבן, ממש כמו השטן, ובל נשכח שהאמונה בכוחות כאלה היתה נפוצה מאוד כשהמושג 'התמכרות' נולד. השותים נתפסו כמכושפים, והתנהגותם תחת הכישוף היתה איומה. התערבות אנושית רגילה לא באה בחשבון. לשם כך צריך כוחות מיוחדים של גירוש שדים".
בימי הביניים ייחסו תופעות רבות לכוחות על טבעיים או שטניים. מגפות, למשל, תקפו בני אדם שנפתחו אל השטן, שרצו להיבחר על ידו. אם הקורבן היה מישהו ש"לא הספיק לחטוא", מחלתו הוסברה כהשפעה של כישוף. רק גילוי הבקטריות קבר את הגישה הזאת לנצח. "למעשה, בכך שאנו טוענים שסם מסוים הוא חזק מכדי שמישהו יוכל להיגמל ממנו ללא התערבות מיוחדת, אנחנו הופכים את הסמים לאחראיים להתנהגויות של נוטלי הסמים. בעיני זה בדיוק כמו להאשים את השטן במיתות ובמחלות שאיננו יודעים להסביר".
במאמר שכותרתו "מכושף, שטני, אחוז דיבוק, מכור", המתפרסם באתר האוניברסיטה, מסביר כהן כי אחת הסיבות להתפתחות רעיון ההתמכרות הבלתי נשלטת היתה הראיה הברורה שאנשים מזיקים לעצמם כשהם שותים - עד כדי כך שהם מאבדים את הנישואים, העבודה, הכבוד העצמי. אנשים שאינם מכושפים בוודאי יעשו משהו כדי להפסיק את ההתנהגות המזיקה הזאת, אבל למכושפים אין אפשרות כזאת.
"גם לגבי סמים קשים", אומר כהן, "קיימת תפיסה דומה. המשתמשים נתפסים כסובלים והסם מתואר כחזק כל כך, עד שכל הסבל בעולם לא יגרום להם להפסיק. תפיסה זו מפריעה לאנשים להבין שמשתמשי הסמים לא בהכרח סובלים מהשימוש בסמים. אולי הם סובלים מנידוי חברתי או מכאב או מצב נפשי שגרם להם להשתמש בסמים, אבל לא בהכרח מהסם עצמו".
שימוש ממושך או כבד בסמים, הרבה מעבר לנקודה שבה משתמשים אחרים היו מפסיקים, אינו מרמז על כוח על טבעי של הסם, אומר כהן. "חשוב מאוד שנתייחס לשימוש כבד בסמים כאל התנהגות נורמלית שאנשים מסגלים לעצמם - לא נפוצה במיוחד, אבל נורמלית. ברגע שנוכל לקבל אותה כנורמלית, לא נצטרך לפחד ממנה ונוכל לחקור אותה בכלים מדעיים ביתר קלות. עבור אנשים מסוימים יש לשימוש כבד בסמים או אלכוהול איזו זווית מועילה, לכן התערבות בעיתוי לא נכון או גמילה כפויה ייתקלו בהתנגדות קשה. אני הייתי מתחיל לבדוק עד כמה תמריצים וחיזוקים חיוביים קשורים להיווצרות תבניות של שימוש בסמים.
"התפיסה של חוקרים מסוימים, הרואים במשתמש הכבד 'מוח מכור', נוטלת מהמשתמש את ההיסטוריה האישית שלו והופכת אותו לאדם שאינו מסוגל להגיע להחלטות, למרות שעצם ההחלטה לקחת סמים כאן ועכשיו היא לא פחות תקפה", אומר כהן. "בני אדם משתמשים במגוון שיטות כדי להגיע לאותן החלטות רציונליות: לחוש שהם שולטים בסביבתם, לקבל תחושת שייכות ולתפקד. לתפיסתי, אנשים 'מכורים' עושים את אותו דבר, רק בשיטות אחרות. ראו את ההומואים: הם עושים בדיוק מה שהסטרייטים עושים, רק בשיטות אחרות. לקרוא להם חולים או להאשים אותם בהרס עצמי יהיה מאוד לא מדעי".
שלח/י לחבר/ה • עוד אירופה • עוד מומלצים • עוד הרואין ועוד אופיאטים • עוד מומחים • עוד קוקאין • [הביתה]