מגדלי פטריות ההזיה הכי גדולים בהולנד מגלים כמה סודות עסקיים • 14/06/05
עלי קווקווקסן (40), טורקי שהיגר עם הוריו להולנד בילדותו, התחיל את הרומן שלו עם פטריות כבר בשנות ה-80. אז היו אלה פטריות שמפיניון שהוא פיקח על גידולן במדינות כמו רומניה, סין, מקסיקו ופולין, ועל אריזתן בקופסאות שימורים. היום עלי ואחיו הצעיר מוראט הם היצרנים הגדולים ביותר של פטריות הזיה בהולנד, והחווה שלהם מנפיקה כמעט 400 טונות בשנה של טריפים טריים מהטבע.
בשנת 94', אחרי שגידול השמפיניון הפך לעסק לא רווחי, הציע ידיד לעלי ומוראט לנסות את כוחם בגידול פטריות מסוג פסילוסיבין והביא להם כמה נבגים (צורת הריבוי של הפטריות) לניסיון. האחים מצאו אקווריום קטן, ריפדו אותו בקש, קומפוסט וזבל עופות, ואחרי שלושה שבועות הציגו את היבול בפני הידיד. לדבריהם, הם עצמם מעולם לא טעמו מהסחורה שהם מגדלים. "אין לנו זמן לזה", אומר מוראט בראיון לגליון יולי של מגזין הסטלנים "היי טיימס". "אולי כשאצא לפנסיה אמצא הזדמנות לנסות".
הידיד, בכל אופן, התלהב בשיגעון והשניים הבינו שמדובר במכרה זהב של הזיות. הם הביאו עוד אקווריום ועוד אקווריום, פינו לצורך העניין את חדרה של בתו של מוראט וייצרו מחזורים של קילו או שניים בכל פעם. את החומר הם היו מוכרים בסתר, כמו רוב אחיהם למקצוע, כי לא היו בטוחים בקשר למעמדו החוקי.
יום אחד, אחרי ששמעו כי המשטרה פשטה על חוות פטריות אחרת בהולנד, הם החליטו לברר מה קובע החוק לגבי העסק שלהם, וגילו כי הגידול והמכירה הם חוקיים, אבל ייבוש החומר או עיבודו בכל צורה אחרת – אסורים. פטריות, כדאי לזכור, מכילות 92 אחוז מים, כך שממאות הטונות שהם מגדלים נשארים בסופו של דבר פחות מעשרה אחוזים מיובשים.
היום יש לאחים 400 מ"ר של שטחי גידול ליד העיר אוטרכט, ואת הסחורה הם מפיצים לסמארט שופס בכל רחבי הולנד בכלי רכב עם מערכת קירור. ב-25 יורו אפשר לקנות עשרה גרם של פטריות מזן הוואי או 30 גרם של פטריות תאיות ומקסיקניות.
החוכמה הגדולה בעסק היא לייצר את הכמויות המתאימות בזמן המתאים, בהתחשב בכך שאסור להם למכור יותר מ-50 קילו ללקוח בכל פעם, ואסור להם לייבש את החומר. לצערם, בעלי הסמארט שופס שקונים מהם הרבה פחות מסודרים. "כל מה שהם צריכים לעשות זה לקום בבוקר וללכת לחנות, לפתוח את המקרר, לחשב כמה פטריות הם צריכים ולהתקשר אלינו", אומר עלי, "אבל כנראה שבשביל רובם זה מסובך מדי, לכן הם עוברים על החוק ומייבשים את הפטריות".
בעיה נוספת של האחים היא עם רשויות המס, שבגלל חוסר הבהירות בחוקי הסמים ההולנדיים אינן גובות מהם מסים. "הצענו להם להטיל עלינו מס מיוחד, כמו שמוטל על סיגריות או דלק, והם לא הסכימו", אומר עלי. השניים חוששים שכתוצאה מכך הם לא יהיו זכאים לפנסיה, שלא לדבר על העובדה שהם אינם יכולים למכור את העסק, שמגלגל מאות אלפי יורו בשנה, בגלל אותו חוסר בהירות.
לדברי האחים, רמת הסטריליות בחווה שלהם גבוהה פי עשרה מזו המקובלת בבתי חולים. גם שם החברה שלהם - Procare - נשמע כמו קופת חולים. מוראט מקווה שבתו בת ה-13 לא תגלה עניין בסמים, אבל אם זה יקרה, הוא יעדיף שתיקח פטריות מהחווה המשפחתית. לפחות הוא יכול להבטיח שהן יהיו איכותיות.
שלח/י לחבר/ה • עוד אירופה • עוד טריפים • עוד כלכלה • עוד מומחים • עוד סמים חוקיים • [הביתה]