Home Home Sex Drugs Rocknroll
השואה כמקדם אירועים

ההצעה להנפיק לסטלנים טלאי צהוב לרגל יום המריחואנה הבינלאומי נראית קצת פחות מופרכת לאור החדשות מסיאטל (ולהגר צימרמן יש שלוש זהויות ומספר IP אחד)25/04/06

מי שעוקב באופן קבוע אחר המתרחש בפורום "עלה ירוק" לא היה מופתע במיוחד כשכתב התרבות הדיגיטלית עידו קינן (NRG) ציטט בבלוג שלו ("חדר 404") את הצעתה של חברת המפלגה הגר צימרמן להנפיק לחברים טלאי צהוב בסגנון שואתי לרגל יום המריחואנה הבינלאומי. ההפתעה, אם בכלל, היתה שאחרי שבע שנות פעילות ואלפי דיונים מופרכים לא פחות (מבצע "העם עם גוש חשיש", למשל), זוהי הפעם הראשונה שציטוטים אוויליים מהפורום עושים את דרכם לתקשורת הממוסדת, כולל שער אחורי בגליון החג של "ידיעות".

אזכור השואה הוא מתכון בטוח לפרסום נרחב ותהודה מסיבית. לו היה לי שקל על כל פעם שמישהו העז להשוות את השואה למשהו אחר וחטף מקלחת צוננים בתקשורת, הייתי אדם עשיר. הרגישות המוגברת לשואה היהודית אינה תופעה ישראלית בלבד. ראו, למשל, איזו חשיפה בינלאומית מפוארת קיבלה תחרות הקריקטורות האנטישמיות שאירגן הקומיקסאי אמיתי סנדי לפני כחודשיים. את הגר צימרמן אפשר להאשים בדברים רבים, אבל ניצול ציני של השואה לצורכי חשיפה הוא לא אחד מהם. סתם ניצול - למה לא, הרי בסופו של דבר, אם הצעתה היתה מתקבלת היא היתה מגיעה לכותרות - אבל ציניות היא לא הסגנון של צימרמן. נביחות אלימות יהיה תיאור קצת יותר הולם.

"יש לך בעיה עם מה שכתבתי, בוא תתמודד מולי", כותבת אישיות המזדהה כ"הגר צימרמן" בבלוג של קינן. "בוא להתעמת איתי כדי שאני אוכיח לך כמה פחדן קטן ומושתן אתה. איפה הביצים שלך? בוא נראה אותך, גבר גבר". תגובות גולשי הבלוג לסגנון הבוטה של ההודעה היכו גלים גם בבלוגים אחרים. למחרת התפרסמה אצל קינן הודעה נוספת, הפעם מאת "הגר צימרמן האמיתית", הכופרת מכל וכל באחריותה להודעה הראשונה. "טוב, אמנם לא אני היא זו שהגיבה כאן קודם. אבל מי שכן כנראה קצת יותר שפוי מחוברת ההזויים פה". גולש נוסף (אנונימי) שהצטרף להגנת צימרמן התאפיין בסגנון האלים של "הגר צימרמן" ה"לא-אמיתית": "אתם אנשים טיפשים, כולכם בלי יוצא מן הכלל. הזהרו בדיברכם שכן אינכם יודעים אילו אנשים עושים שימוש באילו דברים שאתם כותבים. בדיוק כפי שדבריה של הגר הוצאו מהקשרם".

בהתחשב בכמות הזהויות הבדויות ברשת, אומר לעצמו המשתמש הסביר, בהחלט ייתכן שדורשי רעתה של צימרמן הגיבו בשמה כדי להכפישה. אבל גם אם את זהותו האמיתית של המגיב קצת קשה לגלות, יש דברים שאפשר לברר עליו בקלות: למשל, מספר ה-IP שלו (שמזהה במקרים רבים את המחשב שדרכו התחברו לאינטרנט). ביקשתי מקינן לבדוק אם שלושת המגיבים "הגר צימרמן", "הגר צימרמן האמיתית", ו"אנונימוס", נשאו את אותו מספר IP, והוא הופתע לגלות שאכן כן. עדיין אי אפשר לשלול את האפשרות ששלוש התגובות נכתבו על ידי מישהו שאינו צימרמן, או שאנשים שונים השתמשו באותו מחשב כדי לכתוב את ההודעות, אבל הסגנון העילג והאלים מרמז על משתמש אחד, שלא מבין מספיק באינטרנט כדי לשלוח את הודעותיו ממספרי IP שונים. האפשרות שהמשתמש הזה הוא במקרה מנהלת בפורום של "עלה ירוק", כמו צימרמן, עשויה להסביר את התנהלותו של אותו פורום בשנה האחרונה.

כתרי זהב שאפשר להחרים
החלק העצוב ביותר בסיפור של צימרמן הוא שהפתיל שבו פירסמה את הודעתה המקורית בפורום עלה ירוק נחסם לגישה אחרי הפרסום אצל קינן. העצב מכה פעמיים: פעם אחת על כך שמחיקת פתילי דיון וחסימת משתמשים הפכו לדרך חיים בפורום המפלגה שחרתה על דגלה מטרות כמו חופש הביטוי, ופעם שנייה בגלל חסימת הדיון הספציפי בהצעת הטלאי הצהוב של צימרמן, דווקא בשבוע שבו מתפרסם בתקשורת האמריקאית סיפור שמוכיח כי ההשוואה שלה בין היחס ליהודים בשואה והיחס לסטלנים בימינו, אינה כה מופרכת כפי שהיינו עשויים לחשוב.

פלנרד ניל ודונלד ג'אמאר לואיס, שני בחורים מסיאטל שהורשעו בעבירות סמים, כבר היו בדרכם למרפאת שיניים שבה יעקרו מפיהם את כתרי הזהב שלהם וימסרו אותם למשטרה כרכוש מוחרם שהושג בדרכים קלוקלות. למזלם, הם הספיקו להתקשר לעורכי הדין שלהם והטיפול הדנטלי הכפוי לא יצא אל הפועל, אבל המחשבה ששופט אמריקאי חתם על הצו ששלח אותם לטיפול הזה מצמררת כשלעצמה.

כתרים שאי אפשר להחרים
"30 שנה אני בעסק ודבר כזה עוד לא ראיתי", הצהיר ריצ'רד טרוברמן, לשעבר נשיא התאחדות עורכי הדין הפליליים בארה"ב. "זה מזכיר את גרמניה הנאצית, שבה היו מסירים שיני זהב מגופות המתים" - אמר ונשאר בחיים. דוברת התביעה בסיאטל מיהרה להתנצל כשהסיפור התפוצץ, ואמרה כי הצו הוצא מתוך הנחה שהכתרים שעל שיני הנאשמים הם מהסוג שניתן להסרה בקלות ואינו מצריך ניתוח.

תעשיית הבלינגים הדנטליים, שמחירם עשוי להגיע לאלפי דולרים, טרם נערכה לשינויים הצפויים בעקבות הסיפור של ניל ולואיס, אבל רופאי השיניים יחגגו, מן הסתם, כי כתר קבוע הוא עסק משתלם הרבה יותר מתותב חיצוני. זה אמנם לא יגן על המתוכשטים אם מי מחבריהם לכלא ירצה להחרים את הזהב בעזרת אגרופים, אבל לפחות ייתן להם צ'אנס להגן על עצמם.


  שלח/י לחבר/ה  עוד ארצות הבריתעוד מומלציםעוד חדשותעוד ישראל • [הביתה]