איך לסיים מחוץ לכותלי הכלא מגע לא מוצלח עם שוטרים? • 11/07/06
לא חשוב באיזו מדינה אתם חיים, יש כמה חוקים אוניברסליים שתמיד יהיו נכונים. למשל, לעולם אל תתחצפו לשוטרים, אל תנסו לברוח מהם, אל תגעו בהם ואל תשקרו להם בנושאים שהם יכולים לבדוק. אלה הם הלקחים המיידיים של סרט הווידאו "איך להימנע ממעצר", שהופק על ידי האגודה האמריקאית לזכויות האזרח (ACLU) והועלה לאחרונה ל"גוגל וידאו".
הסרט (45 דקות, תודה לגולש האלמוני על ההפניה) מדגים כמה סיטואציות שכל סטלן מכיר או חושש להכיר - מפגשים עם שוטרים במכונית, בבית וברחוב - ומראה כיצד התנהגות נכונה יכולה לחסוך הרבה עוגמת נפש בהמשך. בחלק הראשון מראים שלושה צעירים שנוסעים להופעה ומכוניתם נעצרת על ידי שוטר. בסיבוב הראשון הם עושים את כל הטעויות האפשריות ומוותרים, למעשה, על רוב הזכויות שלהם. הם מתירים לשוטר לחפש במכוניתם ובתיקיהם בלי להתגונן או למחות, המריחואנה שלהם מתגלה והם נשפטים למאסר.
בסיבוב השני, שאולי לא מתאפשר בחיים אבל בסרטים אין בעיה, השלישיה מדגימה התנהגות למופת. הנהג מורה לשני חבריו לשתוק בכל מחיר. הוא פותח רק חרך בחלון במקום את החלון כולו, וכשהוא מתבקש לצאת מהאוטו הוא מקפיד לנעול את הדלתות אחריו ואינו מאפשר לשוטר להיכנס ולרחרח מסביב. הוא אינו מתנדב להודות בעבירות שביצע (מהירות מופרזת) ועונה לשוטר בשאלה: האם אתה עוצר אותי או שאני חופשי ללכת? השוטר, שאינו מוצא שום סיבה ל"חשד סביר" (כמו ריח של מריחואנה או אביזרי עישון גלויים לעין), מוותר על המאמץ הכרוך בהשגת צו חיפוש ושולח אותם לדרכם.
סצינה נוספת מראה צעירים במסיבה בבית פרטי, שעושים את כל הטעויות האפשריות כששוטרים דופקים בדלת בעקבות תלונה על רעש, ואחר כך מדגימים את ההתנהגות הנכונה. חלק מהטיפים יעבדו רק במדינות מסוימות, אבל זהו חלק זעיר. המנחה דואג להדגיש כמה נקודות חשובות: השוטרים אינם חברים שלכם ותפקידם אינו לעזור לכם להיחלץ מצרה. כששוטר מציע לכם להודות במשהו תמורת השתדלותו ש"יהיה בסדר", זכרו שהתפקיד שלו מתחיל ונגמר בלעצור אתכם ולהביא ראיות לאשמתכם.
סרט שווה נוסף שעלה לאחרונה ל"גוגל וידאו" הופק עבור הטלוויזיה ההולנדית וחושף בצורה די מזעזעת את הצד העסקי-קמעונאי של המלחמה בסמים בארה"ב. יוצרי הסרט ("המלחמה בסמים: עסק פדרלי גדול ומלוכלך") קיבלו הדגמות מעשיות משוטרי קליפורניה, כיצד החרמת רכוש מאנשים הנחשדים בעבירות סמים מממנת למעשה את פעילותן של תחנות שלמות.
הסרט מתאר איך עובדת מערכת התמריצים שמצ'פרת גם את השוטרים וגם את המלשינים. למשל, עובדת של חברת תעופה מכרה כרטיס טיסה ללאס וגאס לאדם ששילם במזומן והעלה את חשדה. היא התקשרה למשטרה, שהסיקה מיד שהאיש מתכוון לבצע עסקת סמים גדולה בווגאס. הכסף הוחרם והעובדת קיבלה אחוז מסוים ממנו. האיש, התברר, היה מהמר שבסך הכל תיכנן סופשבוע של התחרעות עם אסימונים. גם הוא יכול לתבוע את המשטרה. אחרי הכל, הוא קיבל קבלה.
לפעמים מקרים כאלה נגמרים גם במוות. שוטרים מקליפורניה החליטו יום אחד לפשוט על חווה יפה ומטופחת. הם נכנסו אל השטח בחשיכה וחיפשו שיחי מריחואנה. בעל הבית, שכנראה לא זיהה אותם כשוטרים, יצא החוצה וירה עליהם. הוא נורה למוות. בשטח לא נמצא זכר למריחואנה. בתחקיר שאחרי התברר כי השוטרים ביקשו הערכה מקצועית על שווי החווה לפני שפשטו עליה.
הסרט נפתח בקריינות בהולנדית, אבל אחרי כמה משפטים הוא עובר לאנגלית ונשאר שם. הוא אינו מתלהם לרגע, אבל יש בו מספיק אבסורדים כדי לגרום לצופים כמוני לעשות את זה.
שלח/י לחבר/ה • עוד מומלצים • עוד טלוויזיה וקולנוע • עוד כלכלה • עוד משטרה • [הביתה]