ברכה גולשת: סמים - לנשום זכוכית

לנשום זכוכית

השמועות באנגליה התבררו כנכונות: מישהו מוכר שם גראס מועשר בזכוכית גרוסה • 22/01/07

בקיץ האחרון, לראשונה מזה שנים רבות, הורגש ברוב חלקי בריטניה מחסור אמיתי בגראס בעקבות כמה פשיטות-ענק של המשטרה על חממות לגידול הצמח. כשבועיים אחרי אותן פשיטות הגיע לשוק גראס חדש ונוצץ – ואין הכוונה לנצנוץ מטאפורי. הגראס החדש היה פשוט זוהר, בעיקר אם ניסיתם לצלם אותו עם פלאש. מעשני קנביס מכל רחבי אנגליה שניסו את החומר דיווחו על תופעות מוזרות: הוא גרם לגירויים בגרון ובריאות. אם החזקת אותו באצבעות רטובות היית נשאר עם חומר דמוי חול על האצבעות. אם ניסית ללעוס, היית מרגיש כמו מגרסה.

בשבוע שעבר הודיע ארגון "דראג סקופ" כי הגראס הזה מכיל גרגרי זכוכית קטנטנים, המשמשים כמרכיב מחזיר-האור של צבע לסימון פסים זוהרים על כבישים. אני יודעת על מה אתם (או לפחות חלק מכם) חושבים עכשיו. אתם נזכרים בכל החול שהוצאתם מהגראס שהגיע פעם מסיני, אתם נזכרים בכאבי הגרון ובשיעולים הרצחניים, ושואלים את עצמכם אם ייתכן שמדובר בזכוכית גרוסה.

ובכן, תירגעו. הגראס באנגליה אינו גדל במדבר חולי תחת אור השמש, אלא בחממות סטריליות תחת תאורה מלאכותית. בתנאים כאלה, אין סיכוי שהצמחים יתמלאו חול אלא אם כן מישהו רצה בכך. בסיני, לעומת זאת, יש לצמחים מיליון הזדמנויות לספוג חול מדברי אותנטי. זה לא אומר שהגראס מסיני לא מכיל מיני חולירות אחרות, אבל החול שבו הוא כנראה חול אמיתי.

האנגלים אומרים שגרגרי הזכוכית רוססו, ככל הנראה, על הצמחים בשלב הגידול, כדי להגדיל את משקלם ולתת להם מראה איכותי (קנביס באיכות גבוהה מתאפיין בנצנוץ דומה). ארגון "דראג סקופ" קיבל לאחרונה תמונות של צמח-זכוכית שכזה, שצולמו במיקרוסקופ אלקטרונים על ידי מדען אלמוני (אני יכולה רק לקוות שבארגון יודעים מה מקור התמונות וסומכים על אמינותן). "אנחנו רוצים לעורר מודעות להיבט הבריאותי של הגראס הזה”, אומרים דוברי הארגון, הקוראים לממשלת בריטניה לצאת בקמפיין שיידע את הציבור על סכנות גראס-הזכוכית.

הגורם הבריאותי המכריע הוא גודל הגרגרים. אם הם בגודל 20 מיקרון (0.02 מ"מ), הם גדולים מכדי להישאף לריאות תוך כדי עישון. אם הם קטנים יותר, זה כבר מסוכן. רצה הגורל והדיווחים הראשוניים על גודל הגרגרים הגיעו דווקא מצרפת, שגם בה התגלה גראס דומה. הלשכה הצרפתית לזיהוי רעלים בדקה מאז ספטמבר האחרון ארבעה סוגים חשודים. שניים מהם הכילו חול אמיתי, אחד הכיל גרגרי זכוכית בגודל 20-30 מיקרון, ואחד הכיל צמר סלעים (חומר בידוד נפוץ בחממות גראס).

"איך ייתכן שהצרפתים עלו על זה והממשלה שלנו לא?”, נעלבים בארגון הלגליזציה UKCIA. כדי לנקום בצרפתים הם מספקים נתונים מדאיגים יותר: לפי הצילומים האחרונים ממיקרוסקופ האלקטרונים, מדובר בחלקיקים קטנים מ-20 מיקרון, שיכולים להגיע לריאות בקלות. "הנה משהו שמשפיע על בריאותם של מיליוני אנשים באנגליה, והממשלה לא מוצאת לנכון להזהיר את הציבור", אומרים בארגון. זאת אכן מחאה מוצדקת אבל בתכל'ס, מי שמכיר את המהירות שבה מתפשטות שמועות על גראס "מורעל" בקרב סטלנים לא צריך לדאוג יותר מדי. המידע הזה כבר הגיע לאן שצריך היה להגיע, בלי שום התערבות ממשלתית.

שלח/י לחבר/ה • עוד אירופה • עוד חדשות • עוד מחקר • עוד מריחואנה וחשיש • עוד קמפיינים • [הביתה]