אנדרו סיוול מקצר תהליכים למי שחולם להפוך יום אחד לחוקר של סמים פסיכדליים • 05/06/07
המחקר העצמאי הפרטיזני מלבלב בתחום הסמים הלא חוקיים, ואלה לא בהכרח חדשות טובות. בגלל המצב החוקי, מי שרוצה לחקור סמים פסיכדליים דרך הצינורות האקדמיים צפוי להיתקל במכשולים רציניים, בעיקר אם ירצה לבצע ניסוי קליני על בני אדם. יותר ויותר חובבי סמים הופכים בשנים האחרונות, באדיבות האינטרנט, למדענים חובבים שעושים ניסויים על עצמם ועל חבריהם. מצד אחד, הם אינם מוגבלים על ידי תקנות ובירוקרטיה ולכן מגיעים לעתים קרובות לפריצות דרך משמעותיות. מצד שני, לפריצות דרך אלה אין שום ערך מדעי אם הניסויים לא נערכו בשיטות קבילות, וברוב המקרים זה אכן המצב.
ד"ר אנדרו סיוול, נוירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרוורד, הוא מהמעטים שהצליחו לפלס דרך בסבך האקדמי ולהפוך לחוקר סמים פסיכדליים במשרה מלאה, אבל גם הוא מתנחם לפעמים בעובדה שיש לו רשיון רופא (פסיכיאטר ונוירולוג), שיאפשר לו להתפרנס בכבוד אם הממשל יחליט שמחקריו אינם רצויים. סיוול, שמתמקד כיום במחקר של אל.אס.די ופסילוסיבין (פטריות הזיה), הקדיש מאמר עתיר טיפים ועצות טובות לכל אלה שחולמים לחקור סמים פסיכדליים בעצמם.
ראשית, ממליץ סיוול, בחנו מה מושך אתכם דווקא לתחום הזה. אם זה בגלל החדשנות או התדמית הקולית, אתם צפויים להתאכזב. "תימוטי לירי, מחוקרי הפסיכדליים המפורסמים ביותר בשנות ה-60, אמנם פגש הרבה נשים יפות בזמנו, אבל הוא עשה את זה בעזרת השואו שלו ולא בעזרת המחקר. אם זה מה שאתם מחפשים, יש דרכים קצרות יותר להגיע לזה".
עוד חוקרים בפוטנציה מגיעים לתחום בעקבות חוויה פסיכדלית חזקה ששינתה את חייהם. סיוול מזכיר לכל אלה שאין צורך להפוך לחוקר באקדמיה כדי להמשיך לחקור את עצמך. "אתם אפילו לא צריכים להמשיך לקחת סמים פסיכדליים לצורך המחקר. יש שיטות נוספות לשינוי התודעה, למשל יוגה או מדיטציה”, הוא מתחכם וממשיך לסוג נוסף של מתעניינים: "אולי אתם שואפים להפוך לחוקרים כי נמאס לכם לחיות בחברה שרומסת את חרויות הפרט, שאינה מעודדת חקירה ותובנות, שמחליפה את המדע בשקרים ובחצאי אמיתות במדע, שמעודדת אנשים להתקרנף ולצנזר את עצמם? אם כך, אתם לא חייבים להיות חוקרים כדי להיות אקטיביסטים. המחקר המדעי הוא בסך הכל כלי שימושי בידיהם של האקטיביסטים, כי בסופו של דבר הם אלה שדוחפים את החברה להשתפר”.
- אפשר לקחת קורסים שונים שקשורים לנושא. תחומים משתלמים במיוחד הם נוירולוגיה, ביולוגיה, בוטניקה ופרמקולוגיה, אבל גם פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומשפטים עשויים להועיל בעתיד.
- אפשר לבקש מספריית האוניברסיטה להביא ספרים על סמים פסיכדליים - זה יעזור גם לסטודנטים אחרים וגם למחברים ולהוצאות הספרים שהימרו עליהם.
- אפשר ורצוי לקרוא כמה שיותר פרסומים מחתרתיים של מדע-חובבים (למשל בעמודי ה"התנסות האישית" באתר הסמים "ארוויד”), אבל בלי להתעלם מנקודות התורפה שלהם.
- אפשר להשתתף בוועידות ובכנסים על סמים פסיכדליים. דווקא בישראל נערכו בשנים האחרונות לא מעט כנסים חשובים שאירחו את טובי המומחים בחקר הקנביס, האקסטזי, האל.אס.די, האיבוגאין וההרואין.
- אפשר להתנדב. יש לא מעט ארגונים שזקוקים לעזרה באיסוף ובעריכה של חומר (אקדמי וחדשותי), וזאת משימה שאפשר לבצע מכל מקום שיש בו חיבור לאינטרנט. למשל, ארגון MAPS לחקר סמים פסיכדליים זקוק למתנדבים שיכינו תקצירים למחקרים שמתפרסמים באתר הארגון, ו"ארוויד" מפרסם מדי פעם בקשות דומות.
איפה כדאי ללמוד? השאלה הזאת תלויה במיקומם של המרצים או החונכים שאיתם תרצו לעבוד. באתר של מכון "הפטר" לחקר סמים פסיכדליים יש רשימה חלקית של חוקרים ומרצים באוניברסיטאות שונות בעולם. משום מה, הרשימה אינה כוללת חוקרים ישראלים ידועי שם כמו פרופ' רפאל משולם, ד”ר אסתר פרידע, ד"ר משה קוטלר, יהושע מאוד ועוד, אבל אם אתם רוצים ללמוד בישראל, הכתובת שלכם היא המחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית (או מכללת אריאל, אבל למה שתסעו עד פלסטין?).
- ההמלצות של אנדרו סיוול לחוקרי הפסיכדליה העתידיים
- המחקר של אנדרו סיוול על יעילות הפסילוסבין לטיפול בכאבי ראש
- מדור הסטודנטים של MAPS:
- רשימת המנחים והמרצים של מכון הפטר
- עוד (בברכה) על מכון הפטר
- עוד (בברכה) על כנס מומחי האקסטזי בישראל
- הוועידה השנתית של האגודה לספרות, מדע ואמנות
- הוועידה לקידום מודעות פסיכדלית, אריזונה
- כנס ''מיינד סטייטס''
- עוד (בברכה) על ''מיינד סטייטס''
שלח/י לחבר/ה • עוד ארצות הברית • עוד ישראל • עוד מומחים • עוד מחקר • [הביתה]