העיתון "סן חוזה מרקורי ניוז" טוען שהכל באשמת הסי.אי.איי • 18/08/1998
באוגוסט 96' התפרסמה בעיתון בשם "סן חוזה מרקורי ניוז" סדרת כתבות של עיתונאי בשם גארי ווב, שהצביעה על קשר ישיר בין הסי.איי.איי לבין מגיפת הקראק שפרצה בשנות ה-80 באמריקה. הסדרה, שהופיעה תחת הכותרת "ברית אפלה", התמקדה במגיפת הקראק בשכונות העוני של לוס אנג'לס, ועקבה אחרי נתיב הסמים והמקורות שלהם. ווב גילה שיבואני הקוקאין היו אנשי מפתח בארגון הקונטרס, שהוקם על ידי הסי.איי.איי במטרה להפיל את השלטון בניקרגואה. כלומר - הסמים הגיעו ללוס אנג'לס בחסות הסי.איי.איי ובידיעתו. למותר לציין שהכתבות גרמו לסערה עצומה בתקשורת ובממשל, וההכחשות שנשמעו לגבי הפרשה העמידו בצל את בזק ובושינסקי גם יחד.
הכל התחיל כשווב קיבל שיחת טלפון מאשה שסיפרה לו על משפט שמתנהל נגד בן זוגה, שהואשם במכירת קראק. ווב קיבל מהאשה את כל חומר החקירה, והופתע למצוא שם עדות של סוחר קראק בשם דנילו בלנדון, שהעיד דווקא מטעם התביעה. בלנדון סיפר בהרחבה על עסקי הסמים שלו, וסיפר שסחר הסמים שלו מממן את פעילות הקונטרס. ווב הנרגש פנה לעורכיו, שנתנו לו אור ירוק לעבוד על הסיפור. הוא גילה שבלנדון, בעל תואר שני בשיווק, הגיע לאמריקה בשנת 79', אחרי שעבד כיועץ שיווק של ממשלת סומוזה בניקרגואה. כשהיגר לארה"ב הוא עבד כמוכר מכוניות, אבל די מהר עבר למכור קוקאין. את כספי הסמים הוא העביר לידי הקונטרס והיה, למעשה, מנהל הסניף שלהם בלוס אנג'לס.
עדותו של בלנדון עברה בשקט גמור והוא לא נעצר ולא נחקר בעקבותיה. בלנדון הפך לדמות מרכזית בסיפורו של ווב, יחד עם "פרויוויי" ריקי רוס, שהפיץ את הקראק של בלנדון בשכונות העוני בלוס אנג'לס. "פריוויי" היה בשנות ה-80 בחור בן 20 ומשהו, שניסה לקבל מילגה לקולג' כדי לשחק שם טניס, אבל נכשל כי לא ידע קרוא וכתוב ולא היה שחקן טניס מספיק טוב כדי שיתעלמו מהאנאלפבתיות שלו. הוא הפך לסוחר קראק, והיה קונה את החומר מאחד המורים שלו בקורס של משרד העבודה. הוא הפך לסוחר כל כך טוב, שכעבור זמן מה המורה הפגיש אותו עם הספק שלו, ורוס החל לקנות ממנו. כך הוא עלה וטיפס במערכת אנשי הקשר, עד שהגיע ליבואן הראשי, בלנדון.
בשלב הזה, עורך ה"סן חוזה מרקורי" נבהל. מאמריו של ווב הותקפו מכל עבר, והעורך יצא במאמר ארוך שבו הוא מסביר כי ווב הגזים בחשיבות העניין. למרבה הפלא, דווקא הסי.איי.איי כן הודה שבלנדון ופריוויי עבדו למען הקונטרס, אבל טען שהכמויות שהוברחו על ידי השניים האלה היו שוליות לגמרי.
ווב, שנסע לניקרגואה כדי לראיין בכלא את ספק הסמים הראשי שבלנדון ופריוויי עבדו עבורו, שאל את הספק, נורווין מנסס, אם כמות הסמים שהועברה על ידי בלנדון ללוס אנג'לס היא, כפי שפורסם, 5,000 קילו. מנסס פרץ בצחוק ואמר לו: יהיה יותר מדויק אם תשים עוד אפס במספר הזה. "אתה מתכוון ל-50 טונות קוקאין?", שאל ווב, ומנסס ענה בחיוב.
באתר של "סן חוזה מרקורי" אפשר לקרוא את סדרת הכתבות, את דבר העורך ועוד תגובות לסדרה. האתר הורחב ושופץ במיוחד כדי להכיל את כל המאמרים הקשורים בנושא, ויש בו גם תמלילי שיחות בין סוכני מחלק הסמים לבין מורדי הקונטרס, מדריך "מי הוא מי" לדמויות המפתח בסדרה, ועוד חומר מעניין. אגב, את חשיבותו של גארי ווב בעולם העיתונות הבנתי רק כשחיפשתי את שמו במנועי החיפוש, (דווקא לא ב"יאהו!" אלא ב"אלטה-ויסטה") והעליתי עשרות דפים שעוסקים בסדרת הכתבות שלו. אולי זה בגלל שבאינטרנט מתים על סיפורי קונספירציה.
שלח/י לחבר/ה • עוד ארצות הברית • עוד דרום אמריקה • עוד חדשות • עוד משטרה • עוד פוליטיקה • עוד קוקאין • [הביתה]